הלכות טומאת צרעת

הלכה א צרעת עור הבשר הוא שילבין מקום מן העור ותהיה הלבנונית כקרום ביצה ומקרום ביצה …

• כריתות ח ע"ב · יב הלכך נמנינהו בתרין! זב וזבה – עיקר טומאתן חלוקה, מצורע ומצורעת – …

הלכה ב וד' מראות יש בצרעת עור הבשר ואלו הן:לובן עז ביותר שאין למעלה ממנו שהוא …

• שבועות ג ע"א · ט מראות נגעים שנים שהן ארבעה: שנים – שאת ובהרת; שהן ארבעה – …
• שבועות ה ע"ב · ו מראות נגעים שנים שהן ארבעה. תנן התם: מראות נגעים – שנים שהן …

הלכה ג ארבע מראות נגעים אלו כולן מצטרפין זה עם זה בין להקל בין להחמיר בין …

• שבועות ו ע"א · ד אמר לו: לומר שמצטרפים זה עם זה. אמר לו, ויאמרו: ״מקרום ביצה …

הלכה ד היה במראה הלובן מארבע מראות אלו מקצת אדמומיות מעורבות בו גם זה נגע צרעת …

• שבועות ו ע"א · ח אלא מדרבי חנינא – דאמר רבי חנינא: משל דרבי עקיבא למה הדבר …

הלכה ו כל מראה צרעת עור הבשר אינה קרויה נגע ולא מטמאה עד שיהיה מראה הנגע …

• שבועות ו ע"ב · ד תנו רבנן: ״בהרת״ – עמוקה, וכן הוא אומר: ״ומראה עמק מן העור״; …

הלכה י שלשה סימני טומאה הן בצרעת:עור הבשר שיער לבן והמחיה והפשיון ושלשתן מפורשין בתורה כיצד …

• ערכין ח ע"ב · י גמ׳ פחות משבוע — נגעי אדם, ולא יתר על שלשה שבועות — …

הלכה א שיער לבן שהוא סימן טומאה בצרעת אין פחות משתי שערות וכמה יהיה אורכן כדי …

• נדה נב ע"ב · ח מתני' שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום — כדי לכוף …
• נדה נב ע"ב · ט גמ' אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: הלכה כדברי כולן להחמיר.

הלכה ו אין שיער לבן סימן טומאה עד שתקדים הבהרת את השיער הלבן שנאמר והיא הפכה …

• כתובות עה ע"ב · ה אבל היכא דליכא חזקה דממונא — אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא. …
• נזיר סה ע"ב · ו אלא, כי איתמר דרב יהודה אמר רב, אהא איתמר: אם בהרת קדמה …
• בבא מציעא פו ע"א · ו אתיוה לקמיה, עייליה לאדרונא וטרקיה לבבא באנפיה. בעא רחמי, פרק אשיתא ערק …
• סנהדרין פז ע"ב · יד נגעי אדם – בפלוגתא דרבי יהושע ורבנן. דתנן: אם בהרת קדם לשער …
• נדה יט ע"א · יא דתנן: אם בהרת קודם לשער לבן — טמא, ואם שער לבן קודם …

הלכה ט בהרת כחצי גריס ואין בה כלום ונולדה בצדה בהרת כחצי גריס ובה שיער אחת …

• כתובות עה ע"ב · ה אבל היכא דליכא חזקה דממונא — אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא. …
• נזיר סה ע"ב · ו אלא, כי איתמר דרב יהודה אמר רב, אהא איתמר: אם בהרת קדמה …
• בבא מציעא פו ע"א · ז ספק – הקדוש ברוך הוא אומר: טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי: טמא. …
• סנהדרין פז ע"ב · יד נגעי אדם – בפלוגתא דרבי יהושע ורבנן. דתנן: אם בהרת קדם לשער …
• נדה יט ע"א · יא דתנן: אם בהרת קודם לשער לבן — טמא, ואם שער לבן קודם …

הלכה ח בהרת שהיתה בראש אבר מן האיברים והמחיה באמצע הבהרת בראש האבר אינה סימן טומאה …

• קידושין כה ע"א · ד אתא לקמיה דרב חסדא. אמר ליה: מתניתא בעו מינך. דתנן: עשרים וארבעה …

הלכה א מי שהיתה לו מכה בעור בשרו ונפשט העור מחמת המכה אם היתה המכה מחמת …

• פסחים עה ע"א · ט ורמינהו ״מכות אש״, אין לי אלא שנכוה באש, נכוה בגחלת, ברמץ, בסיד …
• סוטה כג ע"א · ו האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את …
• חולין ח ע"א · ד ותניא: איזהו שחין ואיזהו מכוה? לקה בעץ, באבן, בגפת, בחמי טבריא, ובכל …

הלכה ב ליבן שפוד והכה בו אם היה ראשו (מבורז) [כדור] הרי זו מכוה ואם היה …

• חולין ח ע"א · ח תא שמע, דאמר רבי זירא אמר שמואל: ליבן סכין ושחט בה – …
• חולין ח ע"א · ט תא שמע: ליבן שפוד והכה בו – נדון משום מכות אש, אלמא …

הלכה ד התחילו השחין והמכוה לחיות ולהתרפאות ונעשית עליהן קליפה כקליפת השום זו היא צרבת השחין …

• חולין ח ע"א · ב איבעיא להו: ליבן שפוד והכה בו, משום שחין נדון או משום מכוה …

הלכה ו שחין שנעשה מכוה בטלה מכוה את השחין ומכוה שנעשית שחין בטל שחין המכוה אם …

• חולין ח ע"א · ה ותניא: שחין ומכוה, אם שחין קודם למכוה – בטל מכוה את השחין, …

הלכה ה כל ספק נגעים חוץ משני ספיקות שמנינו כבר טהור עד שלא נזקק לטומאה אבל …

• נזיר סה ע"ב · ד מתני׳ כל ספק נגעים בתחילה, טהור — עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק …

הלכה ו משנזקק לטומאה ספיקו טמא כיצד שנים שבאו אצל כהן בזה בהרת כגריס ובזה כסלע …

• שבת כח ע"א · ה רבא אמר: עור בהמה טמאה דמטמא באהל המת מהכא, דתניא: ״עור״ ״או …
• נזיר סה ע"ב · ד מתני׳ כל ספק נגעים בתחילה, טהור — עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק …

הלכה ב הבא בתחלה והוא כולו הפך לבן אם היתה בו מחיה או שתי שערות לבנות …

• בבא בתרא קסד ע"ב · טו בשלמא התם, איכא לשון הרע; אלא הכא, מאי לשון הרע איכא? משום …

הלכה ד אף ראשי איברים שאינן מטמאין משום מחיה שבתוך הבהרת מטמאין ומעכבין את הנהפך כולו …

• בבא בתרא קסד ע"ב · טו בשלמא התם, איכא לשון הרע; אלא הכא, מאי לשון הרע איכא? משום …

הלכה ו כל הראוי ליטמא בנגע הבהרת מעכב ההופך כולו לבן וכל שאינו ראוי ליטמא בנגע …

• ערכין יח ע"ב · א כענין שנאמר ״מראשו ועד רגליו״, ראשו ולא ראשו בכלל, רגליו ולא רגליו …

הלכה א נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וזה הוא …

• קידושין לה ע"ב · יג ואלא הא דתניא: זקן האשה והסריס שהעלו שער הרי הן כזקן לכל …

הלכה ה שתי שערות הצהובות הדקות סימן טומאה בין שהיו זו בצד זו בין שהיו מרוחקות …

• נדה נב ע"ב · ח מתני' שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום — כדי לכוף …
• נדה נב ע"ב · ט גמ' אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: הלכה כדברי כולן להחמיר.

הלכה א הכל מתטמאין בנגעים אפילו קטן בן יומו והעבדים אבל לא עכו"ם ולא גר תושב …

• נדרים לו ע"א · ב דם חטאתו של מצורע ודם אשמו של מצורע. דכתיב: ״זאת תהיה תורת …
• זבחים קב ע"א · א ואין זר רואה את הנגעים! ואם תאמר אהרן הסגירה – אהרן קרוב …
• ערכין ג ע"א · ח ״הכל מטמאין בנגעים״ — לאתויי מאי? לאתויי קטן. סלקא דעתך אמינא: ״איש …
• נדה מג ע"ב · כח תנוק בן יום אחד — מטמא בזיבה, ומטמא בנגעים, ומטמא בטמא מת, …
• נדה נ ע"א · ג אי מה ריבים בשלשה, אף נגעים בשלשה? ודין הוא: ממונו בשלשה, גופו …

הלכה ב אע"פשהכל כשירין לראות נגעים הטומאה והטהרה תלויה בכהן כיצד כהן שאינו יודע לראות החכם …

• סנהדרין לד ע"ב · יב אי מה ריבים בשלשה – אף נגעים בשלשה? ודין הוא: ממונו בשלשה, …
• זבחים קב ע"א · א ואין זר רואה את הנגעים! ואם תאמר אהרן הסגירה – אהרן קרוב …
• ערכין ג ע"א · יב ״הכל רואין את הנגעים״, ״הכל כשרין לראות את הנגעים״ — לאתויי מאי? …
• ערכין ג ע"א · יג והאמר מר: אינו בקי בהן ובשמותיהן — אינו רואה את הנגעים! אמר …
• נדה נ ע"א · ג אי מה ריבים בשלשה, אף נגעים בשלשה? ודין הוא: ממונו בשלשה, גופו …

הלכה ה חלל פסול לראיית נגעים שנאמר אחד מבניו הכהנים בכהונתם אבל בעלי מומין כשירים לראיית …

• מועד קטן ח ע"א · ח ורבא, ביום ולא בלילה מנא ליה? נפקא ליה מ״לכל מראה עיני הכהן״. …
• סנהדרין לד ע"ב · יא אלא מקיש ריבים לנגעים: מה נגעים ביום, דכתיב ״וביום הראות בו״, אף …

הלכה ו אין רואין את הנגעים אלא ביום בין להסגיר בין להחליט בין לפטור שהרי בכל …

• מועד קטן ח ע"א · ז ואביי, ההוא מיבעי ליה — ביום ולא בלילה.
• סנהדרין לד ע"ב · יא אלא מקיש ריבים לנגעים: מה נגעים ביום, דכתיב ״וביום הראות בו״, אף …
• סנהדרין לד ע"ב · טז ורבי מאיר, האי ״ושפטו את העם בכל עת״ מאי דריש ביה? אמר …
• נדה נ ע"א · א רבי מאיר היא, דתניא: היה רבי מאיר אומר, מה תלמוד לומר ״על …

הלכה ח חתן שנראה בו נגע נותנין לו כל שבעת ימי המשתה וכן אם נראה בבגדיו …

• מועד קטן ז ע"ב · יא רבי אומר: אינו צריך. הרי הוא אומר: ״וצוה הכהן ופנו את הבית״. …
• בכורות לד ע"ב · י דתנן: חתן שנראה בו נגע — נותנין לו שבעה ימים, לו ולאצטליתו …

הלכה יב אין הכהן זקוק לבקש תחת אצילי ידיו של נגוע או בין פחדיו או בתוך …

• נדה סז ע"א · ח אמר ריש לקיש: האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה, כדתנן: האיש נראה …

הלכה א התולש סימני טומאה בין כולן בין מקצתן או הכוה את המחיה כולה או מקצתה …

• שבת צד ע"ב · ג תנן התם: התולש סימני טומאה והכוה [את] המחיה עובר ב״לא תעשה״. איתמר: …
• שבת קלג ע"א · ד איכא דמתני להא דאביי ורבא אהא: ״השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות״, …
• מכות כב ע"א · ז מתקיף לה רבי אבהו: וליחשוב נמי הקוצץ את בהרתו, ואזהרתיה מהכא: ״השמר …

הלכה ב התולש סימני טומאה או שכוה את המחיה עד שלא בא אצל כהן הרי זה …

• בכורות לד ע"ב · ב וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או עד שתמעט בהרתו מכגריס!

הלכה ג מי שנקצצה בהרתו כולה שלא בכוונה טהור קצצה בכוונה אם קצץ כל הבשר החי …

• בכורות לד ע"ב · א ונקצצה — טהור, קצצה מתכוין — רבי אליעזר אומר: לכשיולד לו נגע …

הלכה ה מי שהיתה בהרת בערלתו ימול ואע"פ שהיא מילה שלא בזמנה שמצות עשה דוחה את …

• שבת קלב ע"ב · ג תנו רבנן: מילה דוחה את הצרעת, בין בזמנה בין שלא בזמנה. יום …
• יומא לד ע"ב · ה ומי אמר אביי הכי? והתניא: ״בשר ערלתו״, אפילו במקום שיש שם בהרת …
• יבמות ג ע"ב · טז טעמא דכתב רחמנא ״עליה״, הא לאו הכי, הוה אמינא אחות אשה מייבמה, …
• יבמות כ ע"ב · טז הדר אמר רבא, ואיתימא רב אשי: לאו מילתא היא דאמרי, דאמר ריש …
• נזיר מא ע"ב · ב ורבי אליעזר, דאתי עשה ודחי את לא תעשה מנליה? יליף מ״גדילים״. דתניא: …

הלכה ו מצות עשה שיהיה המצורע המוחלט מכוסה ראש כל ימי חלוטו ועוטה על שפם כאבל …

• מועד קטן ה ע"א · יז והאי להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי ליה לכדתניא: ״וטמא טמא יקרא״. צריך …
• מועד קטן ז ע"ב · ה למימרא דמוחלט מותר בתשמיש המטה? אין, והתניא: ״וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים״, …
• מועד קטן יד ע"ב · כ אמר רבא, תא שמע: ״והצרוע״ — לרבות כהן גדול. והא כהן גדול, …
• מועד קטן טו ע"א · א מנודין ומצורעין מה הן בתספורת? תא שמע: מנודין ומצורעין אסורין לספר ולכבס.
• מועד קטן טו ע"א · ה מצורע מהו בעטיפת הראש? תא שמע: ״ועל שפם יעטה״, מכלל שחייב בעטיפת …
• מועד קטן טו ע"א · ז מנודה מהו בתפילין? תיקו. מצורע מהו בתפילין? תא שמע: ״והצרוע״ — לרבות …
• מועד קטן טו ע"א · יב מצורע מהו בשאילת שלום? תא שמע: ״ועל שפם יעטה״ — שיהו שפתותיו …
• מועד קטן טו ע"א · יט מכאן אמרו: הזבין והמצורעין ובועלי נדות — מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, …
• מועד קטן טו ע"א · כד מצורע מהו בקריעה? תא שמע: ״בגדיו יהיו פרומים״ — שיהו מקורעין. שמע …
• מועד קטן טו ע"ב · א דמות דיוקני נתתי בהן, ובעונותיהם הפכתיה. (כפו) [יהפכו] מטותיהן עליה. מנודה ומצורע …
• מועד קטן טו ע"ב · ו מנודה מהו ברחיצה? אמר רב יוסף, תא שמע: כשאמרו אסור ברחיצה לא …
• מועד קטן טו ע"ב · ט מצורע מהו בנעילת הסנדל? תיקו.
• מועד קטן טו ע"ב · יג מצורע מהו בתשמיש המטה? תא שמע, דתניא: ״וישב מחוץ לאהלו״, שיהא כמנודה …
• סוטה כג ע"א · ה מה בין איש לאשה: האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת. האיש …
• חולין עח ע"א · ב כדתניא: ״וטמא טמא יקרא״ – צריך להודיע לרבים, ורבים מבקשים עליו רחמים. …
• כריתות ח ע"ב · ט מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן, דמצורע טעון פריעה ופרימה, דכתיב: ״בגדיו יהיו …
• נדה סו ע"א · יד איכא דאמר, אמר לה: תגלי לחברותיך. כי היכי (דתהוו) [דתווהן] עליך להך …

הלכה ח המצורעת אינה פורעת ואינה פורמת ולא עוטה על שפם אבל יושבת היא מחוץ לעיר …

• שבת סז ע"א · טז כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעו עליה רחמי. כדתניא: ״וטמא טמא יקרא״. צריך …
• סוטה כג ע"א · ה מה בין איש לאשה: האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת. האיש …
• סוטה לב ע"ב · יב לא תימא גנותו, אלא אימא צערו. כדתניא: ״וטמא טמא יקרא״ — צריך …
• ערכין ג ע"א · יא אם כן, מה תלמוד לומר ״איש״? לענין של מטה — איש פורע …
• כריתות ח ע"ב · י ומצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה, דתניא: אין לי אלא איש, אשה מנין? …
• נדה סו ע"א · יד איכא דאמר, אמר לה: תגלי לחברותיך. כי היכי (דתהוו) [דתווהן] עליך להך …

הלכה י אחד מצורע מוסגר ואחד מצורע מוחלט לענין טומאה ואין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט …

• מגילה ח ע"ב · ו מתני׳ אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה.
• נזיר נו ע"ב · ג אמרת: לא, אם אמרת בימי חלוטו, שכן חלוטו טעון תגלחת ומביא קרבן, …
• סנהדרין קו ע"ב · יז כתיב התם: ״לצמתת״, ומתרגמינן: ״לחלוטין״. ותנן: אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה …
• ערכין טו ע"ב · ח ותנן: אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה.

הלכה יא המצורע אב מאבות הטומאות מטמא אדם וכלים במגעו וכלי חרס באוירו ומטמא אדם במשא …

• מגילה ח ע"ב · יב הכא נמי טהור [השתא מלטמא בביאה למפרע].
• נזיר נו ע"ב · ב יכול אף ימי הסגרו כן? והדין נותן: חלוט מטמא משכב ומושב, וימי …
• בבא קמא ב ע"ב · א וטמא מת. תולדותיהן לאו כיוצא בהן; דאילו אב – מטמא אדם וכלים, …

הלכה יב חומרא יתירה יש במצורע שמטמא בביאתו לבית בין בימי החלט בין בימי הסגר כיצד …

• ברכות כה ע"א · י אמר אביי: מנא אמינא לה — דתנן: הטמא עומד תחת האילן והטהור …
• קידושין לג ע"ב · ט איבעיא להו: רכוב כמהלך דמי, או לא? אמר אביי: תא שמע: טמא …

הלכה א טהרת מצורע מצות עשה ותגלחתו כשיטהר מצות עשה כיצד מטהרין את המצורע מביא מזרק …

• יומא מב ע"א · א של פרה — משקל עשרה זוז, ושל שעיר המשתלח — משקל שני …
• יבמות קד ע"א · טו וכי לא מופני, מאי פירכא איכא? איכא למיפרך: מה למצורע, שכן טעון …
• נזיר לח ע"א · ז וחמש חיוורתא: ״חלת נזיר ומצורע שנפסלו בשבת״. ״חלת״ — רביעית שמן לחלה. …
• נזיר מ ע"א · ח תנן התם: שלשה מגלחין, ותגלחתן מצוה: נזיר, ומצורע, ולוים. וכולן שגילחו שלא …
• נזיר מ ע"ב · ד מאי טעמייהו דרבנן? דתניא: ״זקנו״ מה תלמוד לומר? לפי שנאמר ״ופאת זקנם …
• נזיר מא ע"א · ו ורבנן האי ״ראשו״, מאי דרשי ביה? מיבעי להו למידחי לאו דהקפה. דתניא: …
• סוטה טו ע"ב · ד גמ׳ תנא: פילי של חרס חדשה, דברי רבי ישמעאל. מאי טעמא דרבי …
• סוטה טו ע"ב · יג התם דאיקלוף איקלופי.
• סוטה טז ע"א · י והלכתא: מגלח כדלעת. דתנן: בא לו להקיף את המצורע — מעביר תער …
• סוטה טז ע"ב · ב מאי ריבה — ריבה דכוליה גופיה, ומאי מיעט — מיעט שיער שבתוך …
• סוטה טז ע"ב · ו מאי טעמא דרבי ישמעאל, דכתיב: ״וטבל אותם בדם הצפר וגו׳״, ותניא: ״בדם״, …
• קידושין נז ע"ב · ג דבי רבי ישמעאל תנא: דאמר קרא: ״ושלח על פני השדה״ – כשדה, …
• מנחות כז ע"א · יג שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה, וארבעה שבתודה, וארבעה שבלולב, (וארבע) [וארבעה] שבמצורע …
• חולין קמא ע"א · טו והאי מצורע, כיון דכמה דלא מטהר, אסור בתשמיש המטה, דכתיב: ״וישב מחוץ …
• כריתות ח ע"ב · ט מצורע ומצורעת נמי חלוקה טומאתן, דמצורע טעון פריעה ופרימה, דכתיב: ״בגדיו יהיו …
• כריתות ח ע"ב · יא אם כן מה תלמוד לומר: ״איש״? נתקו הכתוב מענין של מעלה לענין …
• נדה כו ע"א · טו שדרה מה היא? דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב …

הלכה ב כל שבעת הימים האלו עדיין הוא אב הטומאה מטמא אדם וכלים במגע לא במשא …

• סוטה טז ע"א · י והלכתא: מגלח כדלעת. דתנן: בא לו להקיף את המצורע — מעביר תער …
• בבא בתרא ט ע"ב · ב אמאי קרו ליה ״עולא משגש ארחתיה דאימיה״? דבעא מיניה רב אחדבוי בר …

הלכה ג כשהוא מגלח בשתי התגלחות אינו מגלח אלא בתער ואם גילח שלא בתער או שהניח …

• מגילה כ ע"ב · ט ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורע.
• נזיר מ ע"א · ח תנן התם: שלשה מגלחין, ותגלחתן מצוה: נזיר, ומצורע, ולוים. וכולן שגילחו שלא …

הלכה ד תגלחת המצורע וטבילתו והזאתו אינן מעכבות זו את זו ושאר כל מעשיו מעכבים:

• נזיר מד ע"ב · ב אמר לו: זה טהרתו תלויה בימיו, ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו. ואינו מביא …

הלכה ו טהרת מצורע זו נוהגת בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית וכהן שטמאו …

• סוטה ח ע"א · ח דתנן: אין משקין שתי סוטות כאחת, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת, ואין …

הלכה ז עץ ארז ואזוב ושני תולעת שטהר בהן מצורע זה מטהר בהן מצורעים אחרים וכן …

• קידושין נז ע"א · ו איתמר: ציפורי מצורע מאימתי אסורים? רבי יוחנן אמר: משעת שחיטה, וריש לקיש …
• קידושין נז ע"א · י איתיביה: שחטה שלא באזוב ושלא בעץ ארז ושלא בשני תולעת, רבי יעקב …
• קידושין נז ע"א · יא עד כאן לא פליגי אלא מר סבר: שחיטה שאינה ראויה – שמה …
• קידושין נז ע"א · יד גופא: ״כל צפור טהרה תאכלו״ – לרבות את המשולחת, ״וזה אשר לא …
• חולין פב ע"א · ו והא איתמר, צפורי מצורע מאימתי נאסרין? רבי יוחנן אמר: משעת שחיטה, ורבי …
• תמורה כח ע"א · י ובחולין נמי תנינא: ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן — יין נסך, ועבודה …

הלכה ח אין לוקחין שתי הצפורים מצפורי עיר הנדחת ולא מצפורים שהחליפן בעבודה זרה ולא מצפורים …

• יומא סב ע"ב · ח (ותנן) נמי גבי מצורע כי האי גוונא: ״צפרים״ — מיעוט צפרים (שנים), …

הלכה ט שחט אחת מהן ונמצאת שלא היתה דרור יקח זוג לשניה והראשונה מותרת באכילה שחט …

• קידושין נז ע"א · ט איתיביה: שחטה ונמצאת טריפה – יקח זוג לשניה, והראשונה מותרת בהנאה. ואי …

הלכה י נשפך הדם מניחין את המשתלחת עד שתמות מתה המשתלחת ישפך הדם ויקח שתים אחרות:

• בבא בתרא פד ע"א · ו מיתיבי: ״ומראהו עמק מן העור״ – כמראה חמה עמוקה מן הצל. והתם …

הלכה ה מי שמכבס את הנגע בשבוע ראשון כמו שביארנו צריך לכבס מעט מן הבגד שחוצה …

• זבחים צה ע"א · ז והא בעי שבעת סממנין, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: דם …

הלכה ח בגד שבא כולו בתחילה ירקרק או אדמדם מסגירו שבוע אחר שבוע אם עמד בו …

• זבחים מט ע"ב · טז תא שמע, רבי נתן בן אבטולמוס אומר: מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה? …
• נדה יט ע"א · טז מה להלן פרח בכולו טהור, אף כאן נמי פרח בכולו טהור.

הלכה י הבגדים הצבועים אינן מטמאין בנגעים בין שצבועין בידי אדם בין שצבועין בידי שמים עד …

• שבת כו ע"ב · ג דכולי עלמא מיהת שלש על שלש בצמר ופשתים מיטמא בנגעים. מנלן? דתניא: …

הלכה יב התופר מטליות שאין בכל אחת מהן שלש על שלש ועשה מהן בגד הרי זה …

• שבת כח ע"א · ה רבא אמר: עור בהמה טמאה דמטמא באהל המת מהכא, דתניא: ״עור״ ״או …

הלכה א אין מטמא בנגעים אלא בגדי צמר ופשתים בלבד או השתי או הערב של צמר …

• שבת נז ע"ב · יז תנו רבנן, שלשה דברים נאמרו באיסטמא: אין בה משום כלאים, ואינה מטמאה …
• זבחים צד ע"א · יד אלא אמר רבא: צרעת – כיון דמגופיה קא פרחה, מחלחלא ליה ומשויא …

הלכה ח השתי והערב בין של צמר בין של פשתן מטמאין בנגעין מיד משיטוו אע"פ שלא …

• שבת כז ע"ב · ו כמאן — כי האי תנא, דתנן: שתי וערב מטמא בנגעים מיד, דברי …

הלכה יד מטלית שיש בה שלש על שלש אע"פ שאין בה כזית כיון שנכנס רובה לבית …

• יבמות קג ע"ב · יד תא שמע: מטלית שיש בו שלש על שלש, אף על פי שאין …
• יבמות קג ע"ב · טו אי הכי, אימא סיפא: היו בה כמה זיתים, כיון שנכנס ממנה כזית …

הלכה ה בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו אלא אם אין הנגע נראה …

• נדרים נו ע"ב · ט הנודר מן הבית — אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. אבל מן …
• סנהדרין צב ע"א · כא ואמר רבי אלעזר: לעולם הוי קבל וקיים. אמר רבי זירא: אף אנן …
• חולין י ע"ב · י אמר ליה אביי: שתי תשובות בדבר, חדא, דיציאה דרך אחוריו לא שמה …
• חולין י ע"ב · יג אי ״פתח הבית״, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר? תלמוד לומר: ״מן הבית״ …
• חולין י ע"ב · יד ומנין שאם הלך לתוך ביתו והסגיר, או שעמד בתוך הבית והסגיר, שהסגרו …

הלכה ו אין הבית מטמא בנגעים עד שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר …

• סוכה ג ע"א · יג מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע …
• נזיר ח ע"ב · יא תנו רבנן: בית עגול, דיגון, טריגון, פונטיגון — אינו מטמא בנגעים, טטרגון …
• בבא בתרא קסד ע"ב · יא תנו רבנן: בית עגול; דיגון; טריגון; פנטיגון – אינו מטמא בנגעים. טטריגון …

הלכה ז כמה אבנים יהיו בו אין פחות משמונה שתי אבנים בכל כותל כדי שיהיה כל …

• סנהדרין עא ע"א · יח כמאן אזלא הא דתניא: בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה …
• נדה יט ע"א · יב בנגעי בתים — כי הא פלוגתא דרבי אלעזר ברבי שמעון ורבנן, דתנן: …

הלכה יא ירושלים וחוצה לארץ אין מטמאין בנגעים שנאמר בבית ארץ אחוזתכם וירושלים לא נתחלקה לשבטים …

• יומא יב ע"א · ב ודכרכים אין מטמא בנגעים? והתניא: ״אחוזתכם״, אחוזתכם מטמאה בנגעים, ואין ירושלים מטמאה …
• יומא יב ע"א · ג במאי קא מיפלגי? תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים, ורבי יהודה …
• מגילה כו ע"א · ט מיתיבי: ״בבית ארץ אחוזתכם״, אחוזתכם מיטמא בנגעים, ואין ירושלים מיטמא בנגעים. אמר …
• סוטה מה ע"ב · יב ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה — דאמר קרא ״לרשתה״, וקסבר: ירושלים לא …
• גיטין פב ע"א · יא אמר רבינא, תא שמע: כל הבתים מטמאין בנגעים, אלא של גוים. אי …
• בבא קמא פב ע"ב · ד עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה; ואינה מביאה עגלה ערופה; …
• בבא קמא פב ע"ב · ה ואינה מטמאה בנגעים; ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות; ואין עושין בה אשפתות; …

הלכה יד בית האשה בית השותפין בית הכנסת או בית המדרש שיש בהן דירה לחזנין או …

• יומא יא ע"ב · י תניא אידך: בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין בנגעים. פשיטא? מהו …
• יומא יא ע"ב · יד ואיבעית אימא: הא והא רבנן, ולא קשיא: הא — דאית בה בית …

הלכה ב וכל הדינין המפורשין בהן בתורה ובדברי קבלה כך הם כשיבא הכהן ויראה הנגע שוקע …

• ערכין ח ע"ב · י גמ׳ פחות משבוע — נגעי אדם, ולא יתר על שלשה שבועות — …

הלכה ה אבן שבזוית בזמן שהוא חולץ חולץ את כולה ובזמן שהוא נותץ נותץ את שלו …

• חולין קכח ע"ב · ד אמר רבי זירא, הרי אמרו: אבן שבזוית, כשהוא חולץ – חולץ את …
• חולין קכח ע"ב · ה בעי רבי זירא: מהו שתעשה יד לחברתה? תיקו.

הלכה א בית המנוגע אב מאבות הטומאות כל הנוגע בו נטמא וכן אבנים שחולצין ממנו אחר …

• נדה נד ע"ב · יח תלמוד לומר ״הזב״ — ״הזב״ ולא אבן מנוגעת. טעמא דמעטיה קרא, הא …

הלכה ב בית מוסגר אינו מטמא אלא מתוכו שנאמר והבא אל הבית כל ימי הסגיר אותו …

• יבמות קג ע"ב · יא מיתיבי: בית המוסגר — מטמא מתוכו. מוחלט — מתוכו ומאחוריו. וזה וזה …

הלכה ג אחד המוסגר והמוחלט מטמא בביאה כיצד בית שהיה מיסך על גבי בית מנוגע בין …

• קידושין לג ע"ב · ט איבעיא להו: רכוב כמהלך דמי, או לא? אמר אביי: תא שמע: טמא …

הלכה ה טהור שנכנס לבית מנוגע דרך אחוריו אפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור שנאמר והבא …

• שבועות יז ע"ב · ה אמר רבי אושעיא: בעינא דאימא מילתא, ומסתפינא מחבריא. הנכנס לבית המנוגע דרך …

הלכה ו טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא נטמא וכן טלית טהורה שהכניס ממנה שלש על …

• ברכות מא ע"א · י ״חטה״, דתנן: הנכנס לבית המנוגע, וכליו על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו — …
• עירובין ד ע"א · יב ״חטה״, לכדתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו — …
• עירובין פב ע"ב · טו חצייה, לבית המנוגע. וחצי חצייה, לפסול את הגוייה.
• סוכה ו ע"א · א היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו — הוא טמא מיד, והן …
• כתובות סד ע"ב · ט חציה — לבית המנוגע. וחצי חציה — לפסול את הגוייה. וחצי חצי …
• חולין עא ע"ב · י דתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו – הוא …

הלכה ז מי שנכנס לבית מנוגע וכליו על כתפיו וסנדלו וטבעתו בכפיו הוא והן טמאין מיד …

• ברכות מא ע"א · י ״חטה״, דתנן: הנכנס לבית המנוגע, וכליו על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו — …
• עירובין ד ע"א · יב ״חטה״, לכדתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו — …
• סוכה ה ע"ב · טו חטה — לבית המנוגע, דתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו, וסנדליו …
• חולין עא ע"ב · י דתנן: הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו – הוא …

הלכה י הצרעת הוא שם האמור בשותפות כולל עניינים הרבה שאין דומין זה לזה שהרי לובן …

• ערכין טז ע"א · ה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים …